מאמר על איך מתמודדים עם אובדן בני משפחה

ברוריה אילני D.PH

איך מתמודדים עם אובדן בני משפחה, חברים, עבודה מאת ברוריה אילני

אני יודעת שכמעט כל אחד חווה אובדן בחיים. אובדן יכול להיות מוות של קרוב משפחה, מוות של חבר טוב, או פרידה מאדם אהוב, אובדן זוגיות כמו גירושין. אובדן עבודה, אובדן רכוש כמו גניבה, אובדן בריאות. כל דבר שהיה לנו ואיננו נקרא אובדן. ברוב המקרים אובדן חיים של אדם קרוב יוצר הצפה רגשית לעיתים אנחנו נעצרים על מנת לקלוט מה קרה לעיתים אנחנו מתעלמים מהאובדן ומתנהגים כאלו החיים ממשיכים רגיל. שאלת האובדן העסיקה אותי מאוד כאשר הודיעו לי שבני החייל נהרג. "רציתי להבין ולדעת את שאירע, החילותי בעבודה עמוקה של חקירה, הלך לו ילדי מהעולם, הלך לבלי שוב, מה נותר לעשות? מהו הדבר שבאמת חשוב? חוויית הכאב הצער והיגון או אולי ההישארות בתוך התהום". מתוך השיר 'דרך המלך שלי':
הדבר הראשון שחשוב שנדע עם כל אובדן הוא לעצור להיות נוכחים מול העובדות, מודעים לכך שקרה לנו אובדן, אפילו להיות בעצירה לזמן מסוים. בשום אופן לא להתעלם ולא להתכחש לאובדן, הכחשה, התעלמות אלו מנגנוני הגנה שאם נתן להם לנהל אותנו זה יפגע בנו בעתיד. לכן מומלץ לאפשר לעצמנו לבטא עובדות, לדבר על מחשבות רגשות ותחושות, לשתף ולשחרר. העיקר לא להתעלם. לפי מחקרים אנשים שמשתפים ומדברים מעבדים את האובדן טוב יותר. לכל אחד יש דרך המיוחדת לו לבטא את רגשותיו. הבעת הרגשות נועדה לעבד את האובדן . ביהדות יש מנהגים שתומכים בתהליך עיבוד האובדן .כמו ישיבה בשבעה ,תפילת קדיש יומית או אי שמיעת מוסיקה ואי גילוח בחודש הראשון ויש אפילו מנהגי אבלות במשך שנה. חשוב שכל אחד יאמץ את הדרך שהכי מתאימה לו לחוות את הרגשות ולשחרר את המטענים הכבדים.
על מנת להתמודד עם האובדן של בני ,אני דיברתי עם בני משפחה וחברים בעיקר בשבעה ובחודש. בכל רגע פנוי שהייתי עם עצמי דיברתי עם בורא העולם , הבעתי מחאה, בכיתי , כעסתי , אמרתי לו שזה לא צודק.
בהמשך כדי לשחרר עוד יותר את רגשותיי ולא להכביד על הבת הקטנה שלי שהייתה רק בת שש, סיגלתי לי קימה מוקדמת בה התייפחתי, בכיתי, קראתי תהילים, כתבתי במחברת כאב את התחושות הגעגועים העצב שחשתי ,אחרי שחרור המטען שמתי מסיכה והמשכתי בחיי היומיום. ממליצה לתת מקום למחשבות ולרגשות לשם עבוד האובדן. דבר נוסף שמומלץ הוא למצוא דרך להיפרד ולסגור מעגל .יש אפשרות לכתוב מכתב פרידה מהאדם או מהעבודה שאהבנו ופוטרנו ממנה . לתאר חוויות שחווינו, לכתב על הרגשות שמציפים , געגועים שלנו ובסוף לסגור מעגל עם תודה על מה שהיה וברכה לשלום. אפשר לשחק זאת בפסיכודרמה לדבר מול תמונה שלו, מול כיסא ריק ולהיפרד. אפשר לכתוב לו שיר , להעניק לו עץ על שמו ולטפח את העץ. אני למשל דיברתי עם הבן שלי בלב ואמרתי לו שאני מתגעגעת ולא הספקתי להיפרד ממנו באמת ואז חלמתי שהוא בא להיפרד וחשתי את החיבוק הפיסי שלו. במקביל שאלתי כל הזמן שאלות את עצמי את הבן שלי כמו מה הדרך הטובה ביותר להתמודד על האובדן ? מה הדרך להנציח אותו? מה אני יכולה לעשות למענו ולמען המשפחה שלי? עצם הוויה של שאלה פותח לאפשרויות והאפשרויות מגיעות באמצעות תובנה חלום, סיפור, סרטון, ספר, שיר , משפט שמישהו אמר ועוד. אחת התובנות הייתה לקרוא תהילים לעילוי נשמתו, תובנה אחרת הייתה נתינת חיים לעולם, בדרך של שתילת עצים ופינת הנצחה. עשיתי זאת ביער קריית אתא. מעשים אלו נתנו לי משמעות ורצון להמשיך לחיות. שאלות רבות נוספות ליוו אותי בתהליך העיבוד של האובדן. שאלות עומק כמו מה משמעות החיים, האם יש חיים אחרי החיים, האם אפשר לשחרר ילד שאיננו.

האם יכולתי לשנות את המציאות האם אני משפיעה על המציאות?
שאלות אלו הובילו אותי להשקיע בלימודים שמעצימים את המוח השמאלי כמו מדעי החיים, מדעי החברה ואפילו דוקטורט בפילוסופיה וגם בנושאים שמעצימים את הצד הימיני של המוח כמו הילינג אנתרופוסופיה, מודעות , אמון אישי, יעוץ ביוגרפי, טכניקת איזון EMF אקסס קונשנס, תורת הנסתר ועוד . חקרתי גם באמצעות קריאת ספרים ומחקרים בתרבות המערב וגם בתרבות המזרח ביהדות, באנתרופוסופיה, בקבלה, מחקרים בספרים ובסרטים על אנשים שחוו מוות קליני, היום יש סרטונים רבים ביוטיוב בנושא. המחקר השאלות, התובנות הובילו אותי לכתוב ספר הנצחה, ספר שכל הפרקים בו מגוללים מסע של החקירה תוך עיבוד האובדן. הספר נקרא מ'השכול אל האור זאת דרך המלך שלי '. השאלה למה דרך המלך שלי ?
כשהייתי בשאלה מה עליי לעשות עם כל הכלים שתרמו לעיבוד האובדן שלי קיבלתי מענה בשיר שנקרא דרך המלך שלי כשהמשכתי להיות בשאלה קיבלתי סיפור במייל ,הסיפור על מלך שרצה לבדוק את הנתינים שלו ושם אבן באחת הדרכים המרכזיות. המלך הסתתר ורצה לראות את התגובה של הנתינים שלו לאבן . היו הרבה שהתעלמו מהאבן היו שכעסו על האבן עד שהגיע מישהו שהזיז האבן לאט, לאט ומצא אוצר. כשמתמודדים עם המכשול לא מדחיקים ולא מכחישים אלא עושים עיבוד מקבלים אוצר.
לכל אחד יש דרך ושלבים לעבד את האובדן. לפי הפסיכולוגים יש כמה רגשות שכמעט כל מי שחווה אובדן והם כעס, עצב, דיכאון, מיקוח והשלמה. איינשטיין אומר בתוך הקושי טמונה ההזדמנות .הזדמנות לצמוח.
לדוגמא בהתחלה שאלה פשוטה כמו כמה ילדים יש לך חנקה אותי ויצרה אצלי כאב גרון ואנגינה. ככל שעיבדתי את האובדן והגעתי להשלמה נעשה לי יותר קל לענות על כל שאלה בנושא האובדן ואפילו כוח להעצים אחרים.
לסיכום יש תהליך עיבוד אובדן עד שמגיעים להשלמה. השלב הראשון הוא שלב ההכרה שיש אובדן בשום אופן לא להתעלם ולא להכחיש.
שלבים הבאים הם חווית הרגשות שמציף אובדן כמו כעס, צער, עצב, אשמה, האשמה. מומלץ לתת מקום וזמן לרגשות תוך התבוננות בעצמנו ומתוך כוונה להשתחרר. שלב הסליחה, הפרידה וסגירת המעגל בדרך הכי מתאימה לנו .לסלוח לעצמנו ולסלוח למי או למה שנפרד מאיתנו . ממליצה לעשות טקס פרידה.
שלב השלמה ומשמעות לחיים. זה השלב שנותן לנו כוח להמשיך למצוא מהו הדבר שמרחיב לנו את הלב וגורם לנו לרצות להתעורר כל בוקר מחדש, מה באנו להביא לעולם? מה הייחוד שלנו? מהו הדבר שהכי משמח אותנו?
היום אני יודעת שהבן שלי חיי בלב שלי בעמקי הנשמה שלי .אני פשוט אוהבת אותו ומאפשרת לו להיות במקום שהוא נמצא שהנשמה שלו בחרה להיות בו. האהבה אליו היא אהבה ללא תנאי אהבה שמרחיבה את הלב שלי לאהבה וחיבור למשפחה, לקרובים, לחברים ולעולם כולו. אני בהכרת תודה על כל מה שיש וכל מה שאין .אני יודעת שיש מי שמנהל את העולם ואני סומכת על מה שקרה וקורה גם אם זה מאתגר. כל בוקר אני מתחברת לשקט לתוך עצמי מודה מברכת קוראת תהילים וממשיכה בהליכה בים. פתחתי קליניקה בה אני מלווה מי שמתמודד עם קשיים כולל אובדן. אלו הם המעשים הקטנים שמרחיבים לי את הלב .אני ממשיכה להיות בשאלה מה החלק של הפאזל שלי בעולם? מה באתי ליצור היום? והמאמר הזה הוא אחת התובנות שאני מעניקה באהבה .
לחיות לצד אובדן בשתי קולות

טלפון שלי: 072-2285679

https://youtu.be/Ezi4hgu5ZWM

איך מתמודדים עם אובדן
https://youtu.be/GhjDe_OSh58