כיצד זה שאנשים לא מעטים מדווחים על תוצאות בדיקות דם של TSH "תקינות" ועדיין סובלים מתסמיני תת-פעולת?

כי הבדיקה הזאת אינה מספקת, והרופאים מציגים אותה כבדיקה האולטימטיבית. הבדיקה אינה מספקת, ולכן גורמים רבים לא מאותרים, והאדם סובל מתת-פעילות אבל לא מאובחן.

בדיקת TSH אינה מספקת מ- 5 טעמים:
1. הטווח התקין מוגדר כ- 0.4-4.4 mLU/L (זה משתנה בקופות השונות), רחב מדי ומתייחס רק למצב של מחלה, כאשר הטווח האופטימאלי, הבריא להיות בו הוא בין 1-2. הרפואה המערבית אינה מתייחסת לבעיה הבריאותית בהתהוותה, היא נכנסת לפעולה רק כאשר יש מחלה ואז מתערבת עם טיפול תרופתי, אבל ממחקרים רפואיים ידוע כיום שכבר מעל 2 הבלוטה אינה מאוזנת, ולו היינו מאבחנים יותר לעומק ומטפלים בשלב זה, האדם לא היה מגיע למצב של היפו-תירואיזם או מחלת השימוטו.

2. בדיקת ה- TSH הינה חלקית בלבד, היא בודקת רק את המשוב ההורמונלי בין המוח לבלוטת התריס, אך אינה בודקת גורמים רבים הקשורים לייצור הורמוני התריס ולבעיות שעלולות להתרחש במסלול שעוברים ההורמונים עד פעילותם בתאים.
גורמים אלה הינם רבים והם הגורמים לתת-פעילות סמויה של בלוטת התריס.

להלן מספר דוגמאות של גורמים, הפוגעים בבלוטת התריס והורמוני התריס אך אינם מאובחנים ברפואה המערבית:

הידעתם שיש קשר בין מערכת העיכול שלנו למעי רגיזולתת-פעילות בלוטת התריס ומחלת "השימוטו" ?
מה הקשר ?
הקשר הוא מעי דליף !

מעי דליף כגורם לתת-פעילות סמויה ולמעי רגיז

מחקרים חדשים שופכים אור על בעיה בריאותית שלא היתה ידועה עד כה והיא מעי דליף. מהו מעי דליף?
גורמים שונים, כמו מזון לא מתאים, רעלן, או פטריית הקנדידה ועוד, גורמים לנזק לרקמת המעי עד כדי יצירת חורים מיקרוסקופים. במקום נוצרת דלקת הגורמת לכאבי הבטן החזקים (הגורם המקורי לבעיה כמו מעי רגיז) ובנוסף, דרך החורים האלה זולגים לזרם הדם רעלנים ומולקולות לא מעוכלות אשר אינן מוכרות לגוף, והתוצאה שמערכת החיסון תוקפת מולקולות ורעלנים אלה, ואף פעמים רבות גורמת לשחרור היסטמין הגורם לתופעות אלרגיות.
לכן במצבי מעי דליף ניתן לראות פעמים רבות אלרגיות רבות ומשתנות לפרקים.
בנוסף, מעי דליף פעמים רבות גורם לתקיפה אוטואימיונית של בלוטת התריס, ואם המצב לא מטופל הבעיה מחמירה עד כדי מחלת "השימוטו".

כיצד זה קורה ?
חלבון גליאדין (סוג חלבון הנמצא בגלוטן) וחלבוני חיידקים מסויימים, דומים במבנה המולקולארי לרקמת בלוטת התריס, וכך נוצר מצב שמערכת החיסון תוקפת אותם ואת בלוטת התריס. מצב זה מכונה "חיקוי מולקולרי".
כלומר נוצרת תקיפה אוטואימונית של בלוטת התריס בגלל סוג של "בלבול" בגוף.
ריפוי המעי הדליף, שהינו קל לביצוע, מרפא לא רק את תסמונת המעי הרגיז אלא אף מצבי תת-פעילות ו"השימוטו".
בעוד שהמחקרים קיימים, וניתן כבר להשתמש במידע לריפוי, מבחינת הרפואה המערבית הנושא עדיין במחקר, ולכן אינו ידוע לרופאים גם המתמחים בבלוטת התריס, ומשום כך אף אינו נבדק בשלב זה.

חוסר נוטריינטים תזונתיים לייצור הורמוני התריס כמו: יוד, אבץ, חומצת אמינו טירוזין: מרכיבים אלה אינם נבדקים בבדיקות דם, וחוסרים בהם בהחלט יכולים להיות.

חוסרים תזונתיים של ויטמינים, מינרלים וחוסרים אחרים שאף הם חשובים לתהליכי ייצור הורמונים ותפקודם: בגוף: בימינו רוב האוכלוסיה אינה ניזונה באופן מיטבי, וגם האדמות מאוד עניות במינרלים, לכן רבים מאתנו סובלים מחוסרים תזונתיים אפילו מבלי לדעת. מעט מאוד מרכיבים תזונתיים נבדקים.

רעילות בתהליך ייצור הורמוני התריס שגורם למחלת "השימוטו":
בתהליך ייצור ההורמונים נפלט חומר רעיל H2O2 שכדי לנטרלו נדרש סלניום. אדם עם חוסר סלניום יפתח יעילות בבלוטה, כתוצאה מכך הבלוטה תנסה להוריד את רמת ייצור ההורמונים כדי למזער את הרעילות והיא תעשה זאת ע"י יצירת נוגדנים, מה שמכונה תקיפה אוטואימיונית של הבלוטה. באם מצב זה לא נפתר, כפי שקורה לרוב, כי המצב כלל אינו מאובחן המצב מתדרדר עד כדי מחלת "השימוטו".

תהליך הובלת ההורמונים לתאים:
הורמוני התריס כדי להגיע לתאים נדרשים להיות מובלים באמצעות חלבוני נשא ספציפיים. בעיות בחלבונים אלה יפגמו בתהליך ויגרמו לתת-פעילות. חלבונים אלה אינם נבדקים.

תהליך המרת ההורמונים בתאים:
רוב הפעילות בתאים המרכזית של חילוף חומרים מתבצעת ע"י הורמון ה- T3, אבל רק 20% ממנו מיוצר בבלוטת התריס עצמה. רוב הייצור של הורמוני התריס הוא של T4 כ- 80% והוא צריך להיות מומר ל- T3 כדי להיות פעיל.

תהליך זה מתרחש במספר איברים שהמרכזיים ביניהם הוא הכבד ומערכת העיכול, ובמערכת העיכול נדרשים חיידקים פרוביוטים לתהליך. מה קורה אם יש בעיה באיברי המרה או חוסר חיידקים פרוביוטים שהוא שכיח ? כמובן שהבעיות האלה לא נבדקות !
בנוסף להמרה נדרשים אנזימים המרה ספיציפיים המכונים אנזימי "דיודינאז" – אף הם אינם נבדקים !

תהליך כניסת הורמוני התריס לתאים:
הכניסה לתאים יכולים להיות מופרעת ע"י בעיות בסביבה התאית כמו רעילות, בעיות בממברנת התאים, בקולטנים ועוד ... כל הפרמטרים האלה אינם נבדקים ויש להם השפעה קריטית על הורמוני התריס.

עודף הורמון R-T3:
הורמון זה נועד לאזן את רמות T3 שלא תהיה עודף פעילות תריסית כמו במצבים של היפר-תירואיזם. הבעיה שפעמים רבות יש עודף ממנו, בגלל גורמים כמו: סטרס, תרופות לאיזון תת-פעילות בלוטת התריס, גלולות למניעת הריון, הרזיה, ועוד ... ברפואה המערבית כלל אין בדיקה שבודקת אותו.

תרופות לבלוטת התריס פעמים רק מחמירות מצבי תת-פעילות בלוטת התריס:
כיצד זה קורה ?
התרופות שניתנות לתת-פעילות בלוטת התריס (כמו: תירוקסין ודומיה) מכילות רק הורמון T4.
מה קורה אם בגוף קיימת בעיה בהובלת ההורמונים ו/או בהמרת ההורמונים ?
במקרים כאלה יש עודף הורמון T4 בדם ובמקום שיהיה מומר ל- T3 הפעיל בתאים הוא מומר ל- R-T3,מה שגורם לחוסר T3 פעיל בתאים, וזה אומר תת-פעילות של בלוטת התריס שאינה מאובחנת. ברפואה המערבית אין בכלל בדיקה ל- R-T3.
לכן פעמים רבות, במצבי תת-פעילות מעלים את המינון של התרופה והמצב או לא משתפר או מחמיר.

סטרס
סטרס מתמשך או סטרס קיצוני פוגעים בבלוטת האדרנל ומחלישים אותה. האדרנל ובלוטת התריס פועלים בשיתוף פעולה ואם האחד נחלש גם השני נחלש עם הזמן. אבחון האדרנל וטיפול אינם בכלל בטווח החשיבה של הממסד הרפואי, ופעמים רבות מספיק לחזק את האדרנל כדי לטפל בתת-תריסיות.
ועוד גורמים רבים ...
4. הפרמרטר הכי חשוב אינו נבדק והוא האם יש לי מספיק הורמונים פעילים T3 בתאים?
מדד פשוט לבדיקה האם יש מספיק הורמון T3 פעיל בתאים?
כאשר T3 נכנס לפעילות בגרעין התא, נוצר פרץ חום, שהוא מאפשר את החום הבסיסי של הגוף. במצבי תת-פעילות חום הגוף נמוך. לכן אם נבדוק את חום הגוף בבוקר והוא יהיה נמוך מהנדרש באופן עקבי, יהווה זה מדד שנדרש לבדוק באופן עמוק יותר האם יש תת-פעילות סמויה.

5. לא ניתנים מדדים רבים שהיו עוזרים לאבחון מוקדם של תת-תריסיות
הבנו שמדד TSH אינו מספק, ולמרות שיש עוד בדיקות שהרפואה יכולה לתת כדי לאבחן תת פעילות הם אינן ניתנות בשלב הראשון אם TSH נמצא "לכאורה תקין".
מדדים כמו: נוגדנים ל"טיפו", נוגדנים ל"תירוגלובולין" (מולקולות החשובות בתהליך ייצור הורמוני התריס), נוגדנים לגילדאין (חלבון הגלוטן), הורמון T3 ו- T4 חופשיים, מדדים לסוכרת, כולסטרול, דלקתיות ועוד... מדדים אלה היו יכולים לתת לו כלי עזר לאבחן תת-תריסיות בשלבים המקדימים כדי שאפשר יהיה לתת טיפול מונע באמצעים של הרפואה הטבעית !!!

כיצד זה שהרפואה המערבית והרופאים לא מודעים למצבים אלה ?
מדוע הם לא נותנים בדיקות נוספות ?

כיום קיים מידע מחקרי רב, והמידע מופץ בספרות המקצועית וכנסים מקצועיים לכל מי שרוצה לשמוע. לרוב, הרופאים המערבים מקבלים את המידע מחברות התרופות לאחר שיצאה תרופה חדש ופרוטוקול טיפולי חדש.
תהליך זה אורך שנים רבות. כל עוד אין תרופה חדשה או פרוטוקול טיפולי חדש לרופא גם אם מה לעשות עם מידע מקדמי שיקבל מהבדיקות, משום שהרפואה המערבית כיום אינה רפואה מונעת, והרופא רשאי רק לתת תרופה במצב שיש כבר TSH גבוהה.

הטיפול הרגשי בתת-פעילות בלוטת התריס
בלוטת התריס הינה ברומטר אשר מאוד רגיש למצבנו הרגשי. בלוטת התריס ממוקמת בגרון, מקום הימצאותה של צ'אקרת הגרון אשר מקושרת לכול צורות הביטוי של ה"עצמי" שלנו.
בעיות של תת-פעילות מושפעות ממצבים רגשיים בהם האדם מרצה, ו/או לא מביע את עצמו ואת צרכיו, מצבים בהם "האני האוטנטי" שותק, והאדם לא מביא את עצמו לידי ביטוי. כל טיפול בתת-פעילות חשוב שיחזק את האדם, יחבר אותו ל"אני האוטנטי" שלו שפעמים כה רבות בחיים נשכח,יחזק את האדם אל מול העולם והתמודדויות עם קשיי החיים. שורש כל בעיה פיזיולוגית מתחיל בסטרס הרגשי, שמייצר סטרס פיזיולוגי, והסטרס הפיזיולוגי מייצר תהליכים סמויים לאורך השנים, עד שמתפרץ הכאב או הסימפטום ו/או המחלה.
לכן טיפול יעיל בתת-תריסיות חייב להיות מלווה בטיפול רגשי מנטלי.

הטיפול לשיטתי בבלוטת התריס
אני מאבחנת באמצעות כלי אבחוני אנרגטי "מבחן שריר" את הגורמים הסמויים לתת-פעילות בלוטת התריס, ומטפלת בשורש הבעיה, דבר המאפשר תהליכי ריפוי אמיתיים ועמוקים, ותהליך ריפוי קצר מועד יחסית.

הטיפול הינו מערכתי וכולל:
טיפול המשלב כלים אנרגטיים ואחרים מכול השיטות בהם אני מתמחה (כמצויין לעיל)
הנחיה לטיפול תזונתי
טיפול עם תוספים תזונה
טיפול לאיזון רגשי עם פרחי בך
טיפול שיחתי, רגשי מנטלי להורדת רמות הסטרס היומי.

אני מציידת את המטופלים בכלים לעזרה עצמית, כדי להירגע ביום יום ולהתמודד טוב יותר עם אתגרי החיים, וכלים המאפשרים "לתכנת" את המוח מחדש, כדי לשנות דפוסי חשיבה והתנהלות אשר משפיעים ישירות על מצב בלוטת התריס.

סיכום
הבנות מדעיות חדשניות אלה לגבי הגורמים הסמויים לתת-פעילות בלוטת התריס, נותנת תקווה לאנשים רבים אשר סובלים ללא מענה טיפולי הולם, הן ברפואה המערבית והן ברפואה המשלימה.
כאשר מאבחנים הוליסטית נכון את הגורמים לבעיה הדרך לריפוי אמיתי אפשרית.