מסע הגיבור

גם אם איננו מודעים לכך חיינו הם מסע מתמשך מלא אתגרים התנסויות אפשרויות והפתעות. סיפורי המיתולוגיה רצופים
בסיפורי הרפתקאות ומעשי גבורתם של גיבורים מיתולוגים. תזאוס, אודיסאוס, דיוניסוס, אדיפוס  ואחרים  מיצגים בחייהם
ובדרכם את המסעות הפנימים שאנו עוברים  במהלך חיינו.הסיפורים המיתים רצופים דרמות ואירועים  יוצאי דופן. מפלצות
וענקים מטילי מורא וכוחות טבע החוברים  לגיבור במהלך מסעו בדרכו לשיבה אל המקום אלין נושאת אותו נפשו, אל
הנקודה  הפנימית, אל העצמי, או במילים אחרות אל היעוד  . בסיפורי המיתולוגיה לא פעם שב הגיבור אל המקום ממנו יצא,
שיבה המסמלת את השיבה הביתה אל העצמי. פעמים  הוא שב כדי לבנות או ליצור דבר חדש, עיר, ממלכה או להשיב
לעצמו את שהיה זכאי לו בזכות נגזל ממנו או הודח  וגורש ממנו. במהלך המסע הוא מפתח כוחות נפש, כושר עמידות, 
לומד לחבור לבני ברית ובעקר לתת אמון ביכולת להשיג את מה ששם לו למטרה וגם מוכן לשלם את המחיר שהדבר תובע
ממנו. לקחת אחריות על החלטותיו ומעשיו. 

סיפורי המיתוס ועלילותיהם הם מטאפורה לחיי הנפש. שקוף של מאבקים וסערות פנימיות, פתויים ומאבק, פנימי וחיצוני.
סיפורים על כשלון, הישרדות,ההצלחה והתמודדות עם משבר השינוי והצמיחה  הבאים בעקבותיו. ברמה העמוקה המשבר
הוא  המבשר של השינוי, של הכרה עצמית עמוקה ונכונה יותר.

בעוד סיפורי המיתוס מספרים על מסעות חיצונים הם משקפים בו בזמן מסע פנימי במהלכו הגיבור נחשף לעולם פנימי 
מגלה כישרונות ויכולות שלא ידע כי מצויים בו ומשתנה.כל גיבורי המיתוס משתנים במהלך ההתנסות שהם חווים.
בהתמודדות עם תלאות הדרך הם לומדים להכיר את  עצמם. הגיבור נדרש לעבור מסע פנימי וחיצוני י על מנת שגבורתו
תבוא לידי בטוי. העקר במסע הוא להתמיד. להיות בדרך, כי רק כך ניתן לגלות, להגיע ולממש את משאת הנפש.
הגילוי והשיבה אל העצמי האמיתי.
מסעו של אודיסאוס, גיבור נערץ של יון,המבקש לשוב אל עירו איתקה לאחר הניצחון  על טרויה, ערך כ- 10 שנים
במהלכן מטלטלת ספינתו של אודיסאוס בים סוער  הגלים והסערות שמחוללים חרונו וקלשונו של נפטון אל הים הזועם
מאימים להטביעה.  אתנה אלת החכמה   שריב לה עם האל  הים מסיעת  לאודיסאוס ומצילה אותו בכל פעם שהוא וחבריו
נתונים בסכנת מוות רק כדי להפקירם שוב לגליו של נפטון.המאבק הזה בין נפטון(אל הים)  לאתנה(אלת החכמה)הם שקוף
המאבק הפנימי העז בין  רגשות סוערים יצרים ודחפים (ים, מעמקים) לבין כוח התבונה שיקול הדעת והאסטרטגיה
(בתו של זאוס פרצה מראשו כאלה בוגרת עטוית שריון). המאבק הזה מתנהל בתוכנו ולא פעם נטרפים הקלפים  כאשר
נדמה לנו שהנה הנה אנו קרובים לחוף מבטחים והמסע המפרך הגיע אל קיצו, ואז תשוקה אחת עזה  מכל האחרות
משליכה אותנו לים סוער של לבטים יצרים בלבול ושוב עלינו לגיס את כל כוחות הנפש  הרוח והגוף כדי להיחלץ  מן
המערבולת  אליה הושלכנו.

בכל מסע ישנן  אתנחתאות קצרות או ארוכות. תחנות בינים אך אין תחנות סופיות. בכל נקודה בה נעצור עלינו לשוב ולבחון
את יכולותינו ולהעריך את  הניסיונות    בהם התנסנו  והתייחסנו אליהם כלאחר יד
במהלך מסעו על אודיסאוס לעבור בשאול להלחם במפלצת נוראה ולהקריב את היקר לו מכל (את אנשי צוותו) 
כדי להיוולד מחדש עליו לאפשר ולמשהו למות.
הבשורה הסמויה, הנסתרת מאתנו כשאנו נמצאים בעיצומו של השבר וחשים מובסים  לחלוטין, היא שזו ההזדמנות שלנו
להיוולד מחדש. לידה  ככל שהיא טבעית היא גם  תהליך טראומטי  המחייב טראנספורמציה, שינוי, ותור על מהות אחת כדי
לזכות באחרת, נכונה ושלמה יותר בעלת פוטנציאל  התפתחותי המכוון למטרה והגשמה.כדי להיוולד מחדש יש לאפשר
למשהו  קודם  להסתלק מחיינו.גם כשאנו נכפים לכך . לוותר על כל שאינו  רלוונטי עוד ואינו חלק ממי  שהפכנו להיות
(במהלך המסע). זהו המבחן  היותר קשה. לוותר על הפרסונה, על התדמית, על התבנית שהטביעה  את חותמה על חיינו
תפיסותינו ודרכי ההתנהלות שלנו. אנו חשים פגיעים ומבולבלים. 
אנו נאלצים לפשוט את המחלצות שהתקשטנו  בהם, להתפרק מאותות הכבוד וההצטיינות, לפשוט את השריון שעטינו על
עצמנו ומכלי הנשק שאינם משמשים אותנו עוד.(התניות, הרגלים,דפוסים אמונות וכד(  ומי אנו בלעדיהם? זהו אתגר קשה
אך האומץ לעשות זאת  ולנוע הלאה אל האי ודאות מתוך אמונה פנימית כי זה הדבר הנכון לעשותו הוא חצית הגבול בין
הלא רלוונטי לבין מה שנכון, בין האמיתי למזויף,  ביו האז ועכשיו. הדבר דורש אומץ, נחישות, סבלנות והתמדה ובעקר
נכונות להשתחרר מן הפחד ולקדם את הקרב (הפנימי) באהבה  ובנכונות להקרבה.קולות פנימים קוראים לנו בכוונים מנוגדים.
אין זה מספיק להבין אחרי איזה קול ללכת. יש לגרום לזה לקרות. כדי לעשות זאת ולהכריע בין השנים יש צורך בקרב.
קרב פנימי לעצמאות כנגד הכוחות המשעבדים את כוחות הנפש..
התורות העתיקות מלמדות אותנו שקרב זה הוא הכרחי אין לפחד ואי אפשר להתחמק ממנו כיוון שכל עוד לא התרחש נשאר
כבולים לחיה שבתוכנו, ליצרים לתשוקות, לדחפים, לאגו שליט ובלתי מרוסן המנהל אותנו.

22 הקלפים הראשים  של הארכנה  הבכירה הם ייצוגים מופלאים של המסע הזה, מסע הגיבור, במהלכו הגיבור (כל אחד מאתנו)
נחשף לאמיתות עמוקות על עצמו, חייו, התנסויותיו, החכמה שצבר, כוחות האגו (שטן) , הטבע האלטרואיסטי  של האני הגבוה
(כוכב),פוגש את פחדיו (ירח) ואת עצמת המחויבות לכוח האהבה  הטמון בו (קיסרית)תוהה מול הסודות הנסתרים של חייו ושל
היקום (כוהנת) וכשהוא בשל לכך דיו  נחשף לעמקנותם  מבין את המשמעות  ושוב אין לו צורך להסתתר ולכסות (יום הדין).
הכאב והאובדן גם הם אינם נעדרים מן המסע.דבר אינו נחסך מאתנו. קלף המוות וקלף המגדל מספרים סיפור קשה שמודעות
אליו פותחת שער להתחדשות ושינוי.
ותור מרצון כדי לזכות בחכמה והבנה מסוג אחר (תלוי) מעידים על היכולת לקבל בהכנעה בענווה את כוחות הגורל (צדק), הבנה
של טבע החיים – תנועה מתמדת,  והקשבה לקול הפנימי, לדממה ממנה צומחת המולת החיים וכל חיותם. (הגלגל) אופטימי
נלהב , חסר ניסיון מלא אומץ ואמון יוצא הגיבור למסע חייו (השוטה)  בוטח בכוחו . בטחון  הנובע מת מימיותו של מי שאינו מכיר
את מה  שצופן לו המסע. אך אילולי תמימות זו האם היינו יוצאים לדרך ? האם היינו מעיזים.? בכוח המחשבה, הדמיון, היכולת
לתקשר עם הזולת  ועם עולמנו הפנימי(הקוסם) אנו מצלחים לנוע ולהתקדם לעבר מטרה נכספת.אנו הולכים בעקבות  חלום
שבראנו ונולד בנו.  אם הדבר אמיתי ונכון לנו גם עיכובים בדרך וכישלונות זמנים לא יסיטו אתנו מן הדרך. . חלומו של מרטין
לוותר קינג חולל מהפכה הצעיד רבבות וחולל מהפכה בחייהם של מליונים והטביע חותם על אומה שלמה ולא מוגזם יהיה לאמור
על האנושות כולה. וכמוהו , נלסון מנדלה, וחולמים אחרים. בכולנו טמון הגרעין הזה אם רק נדע לטפח  אותו ולספק לו תנאים
מתאימים  כדי שינבוט, יצמח  ויעשה פירות.
בשלבים המתקדמים של המסע ,  אם טפחנו נכון את הגרעין הפנימי אנו הופכים למי שחוללו והגשימו, ליוצרים  המניעים ומטפחים
את  היצירתיות של אלה שאנו באים עמם במגע. הדחף הזה מקורו בהבנה כי אנו חלק משלם. טובתנו היא טובת הזולת ולהפך.
צמיחתו והתפתחותו של האחר היא חלק מן הגדילה והצמיחה שלנו,. ביחד אפשר לנוע, להתקדם  להתפתח , ליצור, לבנות
ולעשות.(שמש).
בשלב האחרון  (זמנית) של המסע  אנו מודעים ליכולת ההתחדשות  יחד עם הכרה בטבענו המוגבל  והסופי(עולם), במתנות
שהטבע האנושי חנן אותנו  . מודעים לכוחות הרוח, הנפש והגוף ומוכנים לעשות בהם שימוש מלא ואפקטיבי  ככל שירשה לנו
זמן חיותנו על פני האדמה.כוח הרוח נושא אותנו הרחק  מעבר לצמצום והחידלון שמכתיבים גופנו וטבענו החומרי  ההכרה
במחזור ההתחדשות והתמורות  במהלך החיים והיכולת שלנו לנוע עמן והתחיות מהן  .
בתחנה זו . אנו מגלים שסופו של המסע טומן בחובו מסע חדש..  וכל תשובה היא ראשיתה של שאלה חדשה. והסוף לכאורה
אינו אלא התחלה חדשה המזמנת לנו שוב הזדמנויות , אפשרויות מבחנים ומפגשים חדשים.. זה כוחם של החיים שמניעים אותנו
הלאה וקדימה גם כשנראה לנו ש נבלמנו או נסוגו.
יש לזכור את דבריו של רבי נחמן מברסלב שאמר "אם אתה מאמין שאתה יכול לקלקל, תאמין שאתה יכול גם לתקן".
זה מה שהחיים מעניקים לנו שוב ושוב,הזדמנות שניה. 
האופציה פתוחה לפנינו בכל פעם שאנו שבים ויוצאים למסע. ההתפתחות היא ספיראלית. לפעמים אנו חווים אירועים, מפגשים,
מצבים, משברים והתנסויות  דומים לאלה שידענו בעבר, פעמים אנו מזהים זאת אך לרוב איננו מודעים לכך,  בכל פעם אנו
פועלים ומגיבים ברמת מודעות  והבנה שונות הגוררות אחריהן, במקרה הטוב, פעולה ועשייה נכונות יותר. במקרה הפחות
מוצלח, אנו חוזרים על אותן הטעיות, ונופלים לאותם הבורות כדי לשוב ולתקן הכל  על פי רמת ההתפתחות אלה הגענו.
קלף השוטה המופיע בתחילת המסע  בספרה 0  מופיע בסופו  כמספר 22. כאן הוא השוטה החכם. זה שיודע שאינו יודע.
המספר22 משיק ומקרין לקלף הקיסר -4 ולקלף המוות -13. להזכירנו שאנו יכולים להיות המנהיג והמחוקק של הממלכה שלנו
וכי לכך נועדנו.לזכור שמחויבות היא הדדית ודו סטרית. אני כלפי העולם והסביבה והעולם, הסביבה כלפי.מה שאני מחויב לו
מחויב לי. ולהפך. אלה הכבוד והמחויבות שאנו חשים  כלפי מה שמצוי באחריותנו והכרה במחויבות במה שקשרנו עצמנו. אליו.
קלף המוות מסמל את הטרנספורמציה שעלינו לחוות במהלך מסע זה.שלב קשה, לרוב לא רצוני ופעמים גם לא מודע בראשיתו,
כואב ומטלטל המחייב מפגש חדש עם  הפחדים הכי עמוקים ואם האמת הפנימית,  כדי לזהות את האני האוטנטי. את העצמי.
(עצמיות, עצם, שלד)
 השוטה החכם השב ויוצא לדרך, למרות שהתנסה ולמד, איננו מודע לקשיים  ולאפשרויות כי זה טיבו של המסע, לעולם עלום
ומפתיע. יש לקוות שמה שהוטבע בחוויה, בהכרה ובמודעות יעניק לו יוזמה, ביטחון כוח תקווה ויכולת לעמוד במבחן  ולצלוח
אותו שוב ושוב ככל שידרש להיות יותר משפיע ופחות מושפע, יותר מנהיג ופחות מונהג.
החיים דוחפים אותנו לעשות שינוי על ידי גרימת סבל.בעקבות אבדן או משבר.  הסבל חיוני לנו על מנת לנוע ולתור אחרי
טריטוריה חדשה. לחפש אפשרויות אחרות  שלא היו קימות מבחינתנו במצבנו הקודם.במהלך המסע הסבל  הופך להיות פחות
משמעותי שכן אנו מסוגלים לעשות את השינוי הנדרש מתוך הכרה ויוזמה.
קלפי הקיסר והמוות הם נקודות השקה לקלף השוטה השב ויוצא לדרך להזכיר לנו שאפשר וצריך. יש לכך מחיר שכדאי ונכון
לשלמו כדי לגדול ולהתקרב למהותנו האמיתית כשחיינו מכוונים לכבוש האיזון והיציבות הפנימים.


ליצירת קשר עם אילנה הראל.

מסע הגיבור

גם אם איננו מודעים לכך חיינו הם מסע מתמשך מלא אתגרים התנסויות אפשרויות והפתעות. סיפורי המיתולוגיה רצופים
בסיפורי הרפתקאות ומעשי גבורתם של גיבורים מיתולוגים. תזאוס, אודיסאוס, דיוניסוס, אדיפוס  ואחרים  מיצגים בחייהם
ובדרכם את המסעות הפנימים שאנו עוברים  במהלך חיינו.הסיפורים המיתים רצופים דרמות ואירועים  יוצאי דופן. מפלצות
וענקים מטילי מורא וכוחות טבע החוברים  לגיבור במהלך מסעו בדרכו לשיבה אל המקום אלין נושאת אותו נפשו, אל
הנקודה  הפנימית, אל העצמי, או במילים אחרות אל היעוד  . בסיפורי המיתולוגיה לא פעם שב הגיבור אל המקום ממנו יצא,
שיבה המסמלת את השיבה הביתה אל העצמי. פעמים  הוא שב כדי לבנות או ליצור דבר חדש, עיר, ממלכה או להשיב
לעצמו את שהיה זכאי לו בזכות נגזל ממנו או הודח  וגורש ממנו. במהלך המסע הוא מפתח כוחות נפש, כושר עמידות, 
לומד לחבור לבני ברית ובעקר לתת אמון ביכולת להשיג את מה ששם לו למטרה וגם מוכן לשלם את המחיר שהדבר תובע
ממנו. לקחת אחריות על החלטותיו ומעשיו. 

סיפורי המיתוס ועלילותיהם הם מטאפורה לחיי הנפש. שקוף של מאבקים וסערות פנימיות, פתויים ומאבק, פנימי וחיצוני.
סיפורים על כשלון, הישרדות,ההצלחה והתמודדות עם משבר השינוי והצמיחה  הבאים בעקבותיו. ברמה העמוקה המשבר
הוא  המבשר של השינוי, של הכרה עצמית עמוקה ונכונה יותר.

בעוד סיפורי המיתוס מספרים על מסעות חיצונים הם משקפים בו בזמן מסע פנימי במהלכו הגיבור נחשף לעולם פנימי 
מגלה כישרונות ויכולות שלא ידע כי מצויים בו ומשתנה.כל גיבורי המיתוס משתנים במהלך ההתנסות שהם חווים.
בהתמודדות עם תלאות הדרך הם לומדים להכיר את  עצמם. הגיבור נדרש לעבור מסע פנימי וחיצוני י על מנת שגבורתו
תבוא לידי בטוי. העקר במסע הוא להתמיד. להיות בדרך, כי רק כך ניתן לגלות, להגיע ולממש את משאת הנפש.
הגילוי והשיבה אל העצמי האמיתי.
מסעו של אודיסאוס, גיבור נערץ של יון,המבקש לשוב אל עירו איתקה לאחר הניצחון  על טרויה, ערך כ- 10 שנים
במהלכן מטלטלת ספינתו של אודיסאוס בים סוער  הגלים והסערות שמחוללים חרונו וקלשונו של נפטון אל הים הזועם
מאימים להטביעה.  אתנה אלת החכמה   שריב לה עם האל  הים מסיעת  לאודיסאוס ומצילה אותו בכל פעם שהוא וחבריו
נתונים בסכנת מוות רק כדי להפקירם שוב לגליו של נפטון.המאבק הזה בין נפטון(אל הים)  לאתנה(אלת החכמה)הם שקוף
המאבק הפנימי העז בין  רגשות סוערים יצרים ודחפים (ים, מעמקים) לבין כוח התבונה שיקול הדעת והאסטרטגיה
(בתו של זאוס פרצה מראשו כאלה בוגרת עטוית שריון). המאבק הזה מתנהל בתוכנו ולא פעם נטרפים הקלפים  כאשר
נדמה לנו שהנה הנה אנו קרובים לחוף מבטחים והמסע המפרך הגיע אל קיצו, ואז תשוקה אחת עזה  מכל האחרות
משליכה אותנו לים סוער של לבטים יצרים בלבול ושוב עלינו לגיס את כל כוחות הנפש  הרוח והגוף כדי להיחלץ  מן
המערבולת  אליה הושלכנו.

בכל מסע ישנן  אתנחתאות קצרות או ארוכות. תחנות בינים אך אין תחנות סופיות. בכל נקודה בה נעצור עלינו לשוב ולבחון
את יכולותינו ולהעריך את  הניסיונות    בהם התנסנו  והתייחסנו אליהם כלאחר יד
במהלך מסעו על אודיסאוס לעבור בשאול להלחם במפלצת נוראה ולהקריב את היקר לו מכל (את אנשי צוותו) 
כדי להיוולד מחדש עליו לאפשר ולמשהו למות.
הבשורה הסמויה, הנסתרת מאתנו כשאנו נמצאים בעיצומו של השבר וחשים מובסים  לחלוטין, היא שזו ההזדמנות שלנו
להיוולד מחדש. לידה  ככל שהיא טבעית היא גם  תהליך טראומטי  המחייב טראנספורמציה, שינוי, ותור על מהות אחת כדי
לזכות באחרת, נכונה ושלמה יותר בעלת פוטנציאל  התפתחותי המכוון למטרה והגשמה.כדי להיוולד מחדש יש לאפשר
למשהו  קודם  להסתלק מחיינו.גם כשאנו נכפים לכך . לוותר על כל שאינו  רלוונטי עוד ואינו חלק ממי  שהפכנו להיות
(במהלך המסע). זהו המבחן  היותר קשה. לוותר על הפרסונה, על התדמית, על התבנית שהטביעה  את חותמה על חיינו
תפיסותינו ודרכי ההתנהלות שלנו. אנו חשים פגיעים ומבולבלים. 
אנו נאלצים לפשוט את המחלצות שהתקשטנו  בהם, להתפרק מאותות הכבוד וההצטיינות, לפשוט את השריון שעטינו על
עצמנו ומכלי הנשק שאינם משמשים אותנו עוד.(התניות, הרגלים,דפוסים אמונות וכד(  ומי אנו בלעדיהם? זהו אתגר קשה
אך האומץ לעשות זאת  ולנוע הלאה אל האי ודאות מתוך אמונה פנימית כי זה הדבר הנכון לעשותו הוא חצית הגבול בין
הלא רלוונטי לבין מה שנכון, בין האמיתי למזויף,  ביו האז ועכשיו. הדבר דורש אומץ, נחישות, סבלנות והתמדה ובעקר
נכונות להשתחרר מן הפחד ולקדם את הקרב (הפנימי) באהבה  ובנכונות להקרבה.קולות פנימים קוראים לנו בכוונים מנוגדים.
אין זה מספיק להבין אחרי איזה קול ללכת. יש לגרום לזה לקרות. כדי לעשות זאת ולהכריע בין השנים יש צורך בקרב.
קרב פנימי לעצמאות כנגד הכוחות המשעבדים את כוחות הנפש..
התורות העתיקות מלמדות אותנו שקרב זה הוא הכרחי אין לפחד ואי אפשר להתחמק ממנו כיוון שכל עוד לא התרחש נשאר
כבולים לחיה שבתוכנו, ליצרים לתשוקות, לדחפים, לאגו שליט ובלתי מרוסן המנהל אותנו.

22 הקלפים הראשים  של הארכנה  הבכירה הם ייצוגים מופלאים של המסע הזה, מסע הגיבור, במהלכו הגיבור (כל אחד מאתנו)
נחשף לאמיתות עמוקות על עצמו, חייו, התנסויותיו, החכמה שצבר, כוחות האגו (שטן) , הטבע האלטרואיסטי  של האני הגבוה
(כוכב),פוגש את פחדיו (ירח) ואת עצמת המחויבות לכוח האהבה  הטמון בו (קיסרית)תוהה מול הסודות הנסתרים של חייו ושל
היקום (כוהנת) וכשהוא בשל לכך דיו  נחשף לעמקנותם  מבין את המשמעות  ושוב אין לו צורך להסתתר ולכסות (יום הדין).
הכאב והאובדן גם הם אינם נעדרים מן המסע.דבר אינו נחסך מאתנו. קלף המוות וקלף המגדל מספרים סיפור קשה שמודעות
אליו פותחת שער להתחדשות ושינוי.
ותור מרצון כדי לזכות בחכמה והבנה מסוג אחר (תלוי) מעידים על היכולת לקבל בהכנעה בענווה את כוחות הגורל (צדק), הבנה
של טבע החיים – תנועה מתמדת,  והקשבה לקול הפנימי, לדממה ממנה צומחת המולת החיים וכל חיותם. (הגלגל) אופטימי
נלהב , חסר ניסיון מלא אומץ ואמון יוצא הגיבור למסע חייו (השוטה)  בוטח בכוחו . בטחון  הנובע מת מימיותו של מי שאינו מכיר
את מה  שצופן לו המסע. אך אילולי תמימות זו האם היינו יוצאים לדרך ? האם היינו מעיזים.? בכוח המחשבה, הדמיון, היכולת
לתקשר עם הזולת  ועם עולמנו הפנימי(הקוסם) אנו מצלחים לנוע ולהתקדם לעבר מטרה נכספת.אנו הולכים בעקבות  חלום
שבראנו ונולד בנו.  אם הדבר אמיתי ונכון לנו גם עיכובים בדרך וכישלונות זמנים לא יסיטו אתנו מן הדרך. . חלומו של מרטין
לוותר קינג חולל מהפכה הצעיד רבבות וחולל מהפכה בחייהם של מליונים והטביע חותם על אומה שלמה ולא מוגזם יהיה לאמור
על האנושות כולה. וכמוהו , נלסון מנדלה, וחולמים אחרים. בכולנו טמון הגרעין הזה אם רק נדע לטפח  אותו ולספק לו תנאים
מתאימים  כדי שינבוט, יצמח  ויעשה פירות.
בשלבים המתקדמים של המסע ,  אם טפחנו נכון את הגרעין הפנימי אנו הופכים למי שחוללו והגשימו, ליוצרים  המניעים ומטפחים
את  היצירתיות של אלה שאנו באים עמם במגע. הדחף הזה מקורו בהבנה כי אנו חלק משלם. טובתנו היא טובת הזולת ולהפך.
צמיחתו והתפתחותו של האחר היא חלק מן הגדילה והצמיחה שלנו,. ביחד אפשר לנוע, להתקדם  להתפתח , ליצור, לבנות
ולעשות.(שמש).
בשלב האחרון  (זמנית) של המסע  אנו מודעים ליכולת ההתחדשות  יחד עם הכרה בטבענו המוגבל  והסופי(עולם), במתנות
שהטבע האנושי חנן אותנו  . מודעים לכוחות הרוח, הנפש והגוף ומוכנים לעשות בהם שימוש מלא ואפקטיבי  ככל שירשה לנו
זמן חיותנו על פני האדמה.כוח הרוח נושא אותנו הרחק  מעבר לצמצום והחידלון שמכתיבים גופנו וטבענו החומרי  ההכרה
במחזור ההתחדשות והתמורות  במהלך החיים והיכולת שלנו לנוע עמן והתחיות מהן  .
בתחנה זו . אנו מגלים שסופו של המסע טומן בחובו מסע חדש..  וכל תשובה היא ראשיתה של שאלה חדשה. והסוף לכאורה
אינו אלא התחלה חדשה המזמנת לנו שוב הזדמנויות , אפשרויות מבחנים ומפגשים חדשים.. זה כוחם של החיים שמניעים אותנו
הלאה וקדימה גם כשנראה לנו ש נבלמנו או נסוגו.
יש לזכור את דבריו של רבי נחמן מברסלב שאמר "אם אתה מאמין שאתה יכול לקלקל, תאמין שאתה יכול גם לתקן".
זה מה שהחיים מעניקים לנו שוב ושוב,הזדמנות שניה. 
האופציה פתוחה לפנינו בכל פעם שאנו שבים ויוצאים למסע. ההתפתחות היא ספיראלית. לפעמים אנו חווים אירועים, מפגשים,
מצבים, משברים והתנסויות  דומים לאלה שידענו בעבר, פעמים אנו מזהים זאת אך לרוב איננו מודעים לכך,  בכל פעם אנו
פועלים ומגיבים ברמת מודעות  והבנה שונות הגוררות אחריהן, במקרה הטוב, פעולה ועשייה נכונות יותר. במקרה הפחות
מוצלח, אנו חוזרים על אותן הטעיות, ונופלים לאותם הבורות כדי לשוב ולתקן הכל  על פי רמת ההתפתחות אלה הגענו.
קלף השוטה המופיע בתחילת המסע  בספרה 0  מופיע בסופו  כמספר 22. כאן הוא השוטה החכם. זה שיודע שאינו יודע.
המספר22 משיק ומקרין לקלף הקיסר -4 ולקלף המוות -13. להזכירנו שאנו יכולים להיות המנהיג והמחוקק של הממלכה שלנו
וכי לכך נועדנו.לזכור שמחויבות היא הדדית ודו סטרית. אני כלפי העולם והסביבה והעולם, הסביבה כלפי.מה שאני מחויב לו
מחויב לי. ולהפך. אלה הכבוד והמחויבות שאנו חשים  כלפי מה שמצוי באחריותנו והכרה במחויבות במה שקשרנו עצמנו. אליו.
קלף המוות מסמל את הטרנספורמציה שעלינו לחוות במהלך מסע זה.שלב קשה, לרוב לא רצוני ופעמים גם לא מודע בראשיתו,
כואב ומטלטל המחייב מפגש חדש עם  הפחדים הכי עמוקים ואם האמת הפנימית,  כדי לזהות את האני האוטנטי. את העצמי.
(עצמיות, עצם, שלד)
 השוטה החכם השב ויוצא לדרך, למרות שהתנסה ולמד, איננו מודע לקשיים  ולאפשרויות כי זה טיבו של המסע, לעולם עלום
ומפתיע. יש לקוות שמה שהוטבע בחוויה, בהכרה ובמודעות יעניק לו יוזמה, ביטחון כוח תקווה ויכולת לעמוד במבחן  ולצלוח
אותו שוב ושוב ככל שידרש להיות יותר משפיע ופחות מושפע, יותר מנהיג ופחות מונהג.
החיים דוחפים אותנו לעשות שינוי על ידי גרימת סבל.בעקבות אבדן או משבר.  הסבל חיוני לנו על מנת לנוע ולתור אחרי
טריטוריה חדשה. לחפש אפשרויות אחרות  שלא היו קימות מבחינתנו במצבנו הקודם.במהלך המסע הסבל  הופך להיות פחות
משמעותי שכן אנו מסוגלים לעשות את השינוי הנדרש מתוך הכרה ויוזמה.
קלפי הקיסר והמוות הם נקודות השקה לקלף השוטה השב ויוצא לדרך להזכיר לנו שאפשר וצריך. יש לכך מחיר שכדאי ונכון
לשלמו כדי לגדול ולהתקרב למהותנו האמיתית כשחיינו מכוונים לכבוש האיזון והיציבות הפנימים.


ליצירת קשר עם אילנה הראל.