על זרימה ואחריות:
תופעה שכיחה בעידן הניואייג' היא שימוש במונחים רוחניים ככסת"ח.
כל מיני מונחים סקסיים וטרנדים כמו : "הארה", "קיבלתי את זה בתיקשור...", "מה המצב אחי? הכול דבש אני זורם..."
אנשים משתמשים במילים מלכסיקון המודעות כדי לתת כיסוי יפה לכך שאינם לוקחים אחריות.
ההתנהלות הקלוקלת שלהם עטופה ב"זרימה" – מסך עשן נוסף בינם לבין האמת.
בדרך כלל מישהו שמגדיר את עצמו זורם מתכוון באמת ל:מיואש, כנוע, פוחד...
ולמה משול הדבר?
"זרימה" מסוג זה כמוה כזרימה של בול עץ באוקיינוס.
בול העץ בהחלט יצוף ויזרום עם זרם המים ויגיע לאן שייקחו אותו הגלים. לבול העץ אין רצונות והוא לא מכוון לשום מטרה.
בזמן סערה הוא יטולטל בחוזקה ע"י הגלים, ישקע במים ויצוף לסירוגין.
אם שרטון יקרה בדרכו או קרחון הוא יוטח לעברם בחוזקה ויש סיכוי טוב שיפצע וישבר.
גם כשהים ישקוט הוא לא יוכל באמת לנוח כי תנועת הגלים אף פעם לא פוסקת.
יכול להיות שביום מן הימים הוא יפלט ע"י הים לחוף...ואולי גם לא.
בול העץ כמוהו כאדם פוחד- אדם שפוחד להיכשל ואו להצליח, אדם שפוחד לאבד, אדם מיואש שבחר לוותר וזרק את עצמו אל ים החיים.
אין לו רצון וגם לא מטרה או יעד ובכדי לא להתעמת עם הקושי הוא קורה לזה זרימה...

מהי זרימה?
זרימה אמיתית כמוה כזרימה של ספינה באוקיינוס.
לספינה יש רב חובל ולו רצונות, מטרות ויעדים. רב החובל מכוון את ספינתו למטרה(חוף) ומשתדל לעמוד ביעדים. לרשותו : הגה, מפרשים,
מנוע(אם הוא רכש מספיק כלים בחייו), עוגן.
בזמן סערה הוא יוריד מפרשים ויחכה שתחלוף, אם שרטון יקרה בדרכו או קרחון הוא יטה את ספינתו ויעקפם וכשיתעייף יוריד עוגן וישכב לישון.
רב החובל כמוהו כאדם ער – הוא מזהה רצון ונע מתוכו, הוא מציב מטרות ועומד ביעדים. כשהוא זורם לעבר המטרה הוא ער למציאות
ומתגמש לפי התנאים שהיא מכתיבה.
אז מהיום כשאתם משתמשים במילה "זורם" עצרו רגע ושאלו את עצמכם האם אני בול עץ או ספינה...

חזרה לדף המאמרים.

ליצירת קשר עם יעל בן ציון.