המרכז לניו-שמאניזם  

מסדנת די.אן.איי, תקשור שהתקבל לידי 12 השבטים – שיעור מס' 3

14.6.2011

ריפוי פצע הנשמה במלכות – בכאן ועכשיו 

לאחר שקילפנו את העטיפות וחשפנו לאור את הפצע שנפצעה הנשמה בגן העדן, אנו שומעים רחשים וקולות
המהדהדים ועולים מן הפצע במלכות – כאן ועכשיו.
הקולות קוראים לנו להמשיך לחוש דחויים, מרומים, בודדים וכו', ודוחקים בנו לייצר, כבעבר, סיטואציות שימשיכו
לטפח את הפצע המדמם. קשה מאוד לנגוע בפצע היות שזו התמודדות חוזרת ונשנית עם הכאב.

מדוע קשה לנו להשתנות ולשנות דפוסים הנובעים מפצע הנשמה?
אנו מורכבים ממוח ומהרגל. ההרגל לטפח את הפצע, ותבניות ההתנהגויות המושרשת בנו – אלה הם המקום 'הבטוח והמוכר' שלנו.
למרות שעשינו לפצע טיפול־שורש רוחני, כלומר פתחנו בתהליך חדש של ריפוי, עדיין החלקים במלכות, כאן ועכשיו, זועקים ומבקשים
את הישן והמוּכר. בשפת הקבלה זה נקרא 'להכיל כוח התנגדות'.
הדבר דומה לאדם שאיבד יד. למרות שהיד אינה קיימת, יש לו תחושת פנטום כאילו היד עדיין שם.
השינוי קשה לביצוע היות שמעתה אנו אמורים לנהוג בצורה הפוכה למה שמוכר לנו ולאופן שבו נהגנו עד כה.
עלינו לגלות בנו כוחות חדשים שיחוללו את השינוי כאן ועכשיו: אמונה, כוונה, מאמץ, התמדה, יכולת להיות מאושרים, שמחה ואחדות.
עלינו להתחבר לסליחה ולמחילה שבתוכנו למען עצמנו, למען זולתנו ולמען סביבתנו.

מה חוסם את השינוי?
כל ההתנגדויות שאנו חווים מבוססות על פחד משינוי, אשר מוביל לפחד מהצלחה.
הפחד משינוי מוזן על ידי דעות שהיו מקובלות בבית שבו גדלנו ובסביבה שבה חונכנו. קולות שנאמרו לנו בעבר נשמעים ומהדהדים
שוב ושוב: "אתה לא מספיק חכם", "את לא יפה", "לעולם לא תצליח", וכו'.

הדרך לשינוי
יש נשמות שבמשך שנים רבות עוברות טיפולים שונים ולימודים שונים, ולעיתים יש תחושה שלמרות המאמצים הכבירים דבר אינו זז.
ברוחניות אין ממד של זמן, הזמן אינו לינארי כפי שאנו מכירים אותו. הנשמה חיה את התסריט שאותו בחרה לעצמה בקצב שבו היא בוחרת.
לעיתים ההתקדמות יכולה לבוא לידי ביטוי רק לאחר שנים רבות.
התדר של אלמנט ה־5 עוזר לנו היום לבטל חוזים, קרמות, גלגולים, תיקונים ושיעורים מן העבר.
המטרה של אלמנט ה־5 היא לחיות ולהיות בהווה, בחוויה של כאן ועכשיו, עם כל החלקים, מבלי להתפזר בין הזמנים.
נוכחותנו בחוויה נותנת לנו את הכוח לייצר כל דבר שאנו רוצים. זוהי עוצמה של ממש.
כשאנו מביעים רצון וכוונה לשנות, להשתנות ולהתפתח, הן במילה והן במעשה, אנו מקבלים סיוע והכוונה מלמעלה.
החשוב מכל הוא לא להתייאש באמצע הדרך. כפי שאמר הרמב"ם: "אין ייאוש כלל בעולם". הייאוש הוא אבי הקיבעון והקיפאון.
הוא מחבל באפשרותנו לזרז את התפתחותנו הרוחנית ולהתחבר לָאחד השלם.
את הרצון לשינוי ניתן לזהות כתשוקה עזה, להט רוחני, היכולת לפתח דיאלוג עם החלקים הפנימיים שלנו.

במהלך דרכנו לשינוי
עלינו לטפח כל העת את דרכנו הרוחנית. עלינו למקם את עצמנו בסביבה תומכת, לצרוך מזון נכון ובריא כדי לשמור על הגוף,
לעסוק בספורט – ככל שהתפתחותנו הרוחנית מתקדמת, גופנו מכיל אור רב יותר – שרירים חזקים מגוננים על קולטני האינסולין
ועל מערכת העצבים.
עלינו להקדיש זמן למשפחה ולבילוי. עלינו להתענג על אומץ ליבנו ועל מזלנו הטוב שהביאו אותנו לידי גלגול חיים בעת הזאת.

מדיטציה: להתחבר דרך הים למעמקי האדמה ולעבור במעבָר דמוי צינור לתוך הבטן של אמא אדמה, שם נפגוש את אש־היצירה הלוהטת
שלה. עלינו לשאול מה מכאיב לאמא אדמה ולבקש לרפא אותו. אחר כך על כולנו להתאחד כאיש אחד עם האש ולשלוח אותה לעם ישראל
ולעולם כולו, כדי להגיע לתיקון כלל עולמי.


                                                                באור ואהבה
                                                                 וולדה תאיר


                                    חומר זה הוכתב לוולדה תאיר ונרשם על ידי ענת גרוס – כל הזכויות שמורות © .
                                                           שימוש בו יעשה מתוך כוונה טהורה.

                                                                טל: 072-2285896

ליצירת קשר עם וולדה תאיר.

לפורום של וולדה תאיר, לשאלות ותשובות הכנסו.